הקיץ הגיע. השנה, חוץ מהחופש הגדול, הביא איתו הקיץ גם מגבלות רבות, חרדות ואי וודאות לקראת שנת הלימודים שצפויה להתחיל בעוד קצת יותר מחודש.
הקורונה שינתה לכולנו את החיים וזרקה עלינו מציאות שונה, מאתגרת, לעיתים מלחיצה. אבל לילדים שסיימו השנה את הגן, שרוב השנה התנהל אחרת ממה שהם הכירו לפני כן, מוסיפה העלייה לכתה א' מרכיב משמעותי של מתח.
חוסר היכולת שלנו ההורים להסביר את המצב ולתאר בדימיוננו איך תיראה שנת הלימודים הקרובה בכתה א' (קפסולות? זום?), מייצרת עבורנו קושי נוסף, בהפגת החששות. אי אפשר לאמר כולם עברו את זה וגם את/ה תעבור/י, כי אף אחד לא עבר דבר כזה. זה מצב ייחודי, שונה מכל מה שהכרנו.
אז איך מתמודדים?
1. מדברים. מסבירים את המצב. מספרים שבית הספר והמורה נערכים כמיטב יכולתם, שהם יודעים שהמצב מורכב ועושים כל שניתן, כדי לעזור בקליטה קלה בבית הספר. ילדים אוהבים שמדברים אליהם בגובה העיניים. הם מעריכים את זה.
2. שדרו בטחון ביכולת של הילד/ה לצלוח את המעבר, לבסס את עצמה/ו בבית הספר, להתחבר לחברים ולמורה, ללמוד לקרוא ולכתוב, לספור עד מאה וגם לחשב.
3. תנו לגיטימציה גם לחוויה של אי הצלחה. תסבירו שלא הכל ילך חלק, שאין צורך להיבהל או לחשוש מכשלונות, שאלו מהווים בסיס לצמיחה ולמידה. שאתם תמיד אוהבים, תומכים, מחזקים.
4. שדרו רוגע ואמונה במערכת, תנו לה גיבוי גם אם יש לכם קצת חשש מהיכולת שלה להתמודד בצורה מיטבית עם המצב החדש. גם אם היו לכם חוויות אחרות בעבר. המסר מיועד לילד/ה. אם תאמינו, זה יחלחל לתוך הלב שלו/ה ויעשה פלאים לבטחון העצמי ולאמונה בעצמה/ו.
5. חברו את עצמכם ואת ילדכם לחברים מהכתה. אל תתביישו ליצור קשר עם ההורים, ליצור חיבורים חדשים. אלו הישנים והמוכרים, הם עדיין טובים וחשוב לשמור עליהם. אבל ליצירת קשרים חדשים יש חשיבות, בתחושה החיובית שתהיה בכניסה לבית הספר, שמדובר במקום עם הרבה פרצופים מוכרים שמחוברים לחוויות חיוביות. הניכור שנובע מחוסר היכרות עם מקום חדש, יצטמצם פלאים.
6. עשו את המסלול מהבית לבית הספר. הראו אותו מבחוץ ואם הוא פתוח, כנסו ותייצרו חיבור למקום. גם זה יקל מאוד את חווית היום הראשון. תראו שזה לא נראה כמו הגן, אבל זה גם לא מפחיד ואפילו יכול להיות מרגש.
לסיכום, לדבר בגובה העיניים, לשמור על שיח חיובי ומעצים ולתת תחושה שיהיה בסדר, זו התורה כולה על רגל אחת.
ככה מתחילים את כתה א' ברגל ימין.
Comments